ד. ייחודה של עמדת הרמב"ם ביחס לדגמים שהיו קיימים לפניו

לאור האפשרויות השונות שעמדו לפניו , מתברר כי הרמב " ם סלל דרך עצמאית , תוך דחייה מודעת של האופציות האחרות : חידושיהם של חכמים אינם מסורת ממשה רבינו , ואף לא המשך ההתגלות . הם נובעים מתבונתם האנושית של חכמים , ועם זאת , מעמדם נשאר איתן כשהיה , שכן התוקף המחייב של דברי סופרים איננו נובע מהיותם דבר ה ' , אלא מן הסמכות שהעניקה התורה לחכמים . הגישה השוללת את החידוש היתה בדרך כלל נחלתם של הגאונים , ושימשה אותם במערכה כנגד הקראים . כפי שציין יעקב בלידשטיין , 360 תגובתם של הגאונים הוכתבה למעשה על פי כללי המשחק שקבעו הקראים . נתקבלה ההנחה היסודית כי רק השמימי - אלוהי הוא קדוש , לגיטימי ומחייב . מעתה , כנגד ההתקפה הקראית שטענה כי המסורת הרבנית כולה אינה שמימית , נותר לגאונים רק להציע מסורת ללא בקיעים וסדקים היישר לשמים . הרמב " ם מסתייג מאסטרטגיה זו , ומעמיד תיאור אלטרנטיבי למבנה ולסמכות של תורה שבעל פה . תיאור שישקף נאמנה את העולה ממקורות ההלכה , ועם זאת יעניק בסיס סמכות יציב לא פחות לתוקפה של ההלכה . 361 הרמב " ם מתאר גרעין של מסורת המקובלת מסיני , ועם זאת הוא תוחם את גבולותיה בבהירות , 359 די...  To the book