דעת הרמב"ם

כפי שעולה מתרשים , 1 למושג " דאורייתא " יש לדעת הרמב " ם משמעות מצומצמת : ספר התורה ופירושו המסור מסיני . כל צינור אחר המגלה לנו את דבר ה ' , מלבד חמישה חומשי תורה , איננו דאורייתא . הגדרה זו מבוארת בתשובתו של הרמב " ם לרבי פנחס הדיין : שאין כל דבר שלמדין אותו בהקש או בקל וחומר או בגזרה שוה או במדה משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן הוא דין תורה עד שיאמרו חכמים בפירוש שהוא מן התורה ... אפילו דבר שהוא הלכה למשה מסיני מדברי סופרים קרינן ליה , ואין שם מן התורה אלא דבר שהוא מפורש בתורה כגון שעטנז וכלאים ושבת ועריות או דבר שאמרו חכמים שהוא מן התורה והן כמו שלשה ארבעה דברים בלבד ( שו " ת הרמב " ם , סימן שנה ) . כלומר , הלכה למשה מסיני , אף שהיא מפי ה ' , אינה נחשבת דאורייתא , מפני שאינה כתובה בתורה . אף מדרש ההלכה היוצר איננו דאורייתא , שהרי אינו מפורש בתורה , ולא נמסר כחלק מפירושה המקובל מסיני . כזה הוא גם מעמדם של דברי הנביאים , אליהם התייחס הרמב " ם בשורש הראשון של ספר המצוות : " שכל מה שתקנו הנביאים ע " ה שעמדו אחר משה רבנו הוא גם כן מדרבנן " . אין הדברים אמורים רק בתקנות שתיקנו הנביאים מעצ...  To the book