|
|
עוד הפעם שבתי אל פנקסי , ישן נושן הוא , כעשר שנים עברו עלי , תקופות שונות חלפו בחיי , ואני - מי אני ? אותו הבר - בי - רב שישב והגה באהלה של תורה בביהמ " ד ? שאלות לא היו אז כלל וכלל , הכל פשוט , יש מעמדות קבועות , וחובות ידועים , צריך רק לדעת איך ובמה למלאותם ... גן היה לפני , גן עדן לפי מושגי ומובני , אבל עשיתי לו גדר , כי יראתי שלא לקלקלו , שלא לטנפו , פחדי זה היה גדול , ומשום זה הייתי למוסרניק ... דרישותי היו גדולות וקיצוניות , מעשי היו קלים , נפשי התעצבה על זה , סוף סוף הייתי מחשב תמיד על דרכי חיי הרוחניים , בודד לנפשי , פרטי הייתי . הקו האחרון עוד נשאר בי עד היום הזה , מחשב אני את דרכי חיי , אבל האם רוחניים הם ? המנהל , חורף תרע " ג , עמ ' 94 רשימה זו נכתבה בפרייבורג על דפי מחברת ' המנהל ' כאשר חמש שנים ועמוד אחד ריק מבחינים בינה לבין הרשימה הקודמת - " הולכים ימי וחולפים ואין אני עושה בהם דבר לנפשי . אני מחליט לרגע : לחשב ולערך החלטה " - שהוליכה אותו לאקדמיה ( המנהל , עמ ' . ( 47 אזי היה דוד כהן בחור ישיבה ליטאי שנחשף לתרבות ההשכלה , ניסה לשלב בין ערכי החברה המסורתית לבין בשורת הע...
To the book |
|
|