רוח ההשכלה

ואני , המרבה לחשוב ולחקור , לבקש דעת , אז בער מידיעת כל שפה ספרותית , ואף שפת עבר , שבה כתבתי מחשבותי וחדושי , דקדוקה לא ידעתי , אפילו לכתוב אדריסא בשפת המדינה אין בכחי , ואני בוש ונכלם . היה הכרח להתחיל למוד השפות , מתחלה השפה הרוסית , כשער לספרות העולמית . וזה , כמובן , מחוץ לזמן הקבוע לתפילה ותלמוד בישיבה . מגילת סתרים , א , יט לתנועת ההשכלה בישראל - במשמעותה החברתית והאידיאית כאחד - שתי פנים הסותרות לפעמים זו את זו : הפן האוניברסאלי והפן הפרטיקולארי וכדברי אוריאל טל : האוניברסאליות עיקרה בכך , שהיהדות תצא מן מה שכונה במאה הי " ט , הגטו החברתי וגם האינטלקטואלי , ותתפוס את מקומה בתרבות האירופית או בתרבות האנושית שנראתה בעיניהם כתרבות נאורה . הפרטיקולאריות עיקרה בכך , שבתוך התרבות הכלל - אנושית , היהודי יוסיף לשמור על ייחודו ועל זהותו העצמית . עבור דוד כהן - אז בן - 18 מלאכת הכתיבה , ודרכה יכולת הקריאה מרכזת בעצמה דרישה כפולה זו . כמרביתם של יהודי ליטא בסוף המאה ה - 19 מסוגל הוא לכתוב את מחשבותיו בלשון אבותיו גם אם ידיעתו את כללי הדקדוק לקויה היות שלא למד מקצוע זה בצורה מסודרת . ברם ,...  To the book