ההעדפה המשפטית למטפלות בשכר בראי הפמיניזם

טלי שפר הנה מצב רווח למדי : זוג הורים מתקשה לטפל בילדיהם ונזקק לעזרת הזולת . הסיבות מגוונות . ייתכן שעבודתם מחייבת אותם לבלות זמן ניכר הרחק מחברת ילדיהם , או שהם מתקשים להתמודד בגפם עם אתגרי ההורות . החל בסוף שנות התשעים של המאה העשרים יותר ויותר בתי משפט בארצות הברית הגיעו למסקנה שבמגוון נסיבות , הן כשההורים אינם נמצאים והן כשההורים מתקשים , הפתרון המועדף הוא לשכור " נני " - מטפלת בשכר בבית ההורים . גישה זו באה לידי ביטוי בדיוני משמורת שבהם התייחסו שופטים למטפלות כתחליף להורים . במספר מצומצם של מקרים בית המשפט אף חייב הורים באופן חריג לשכור את שירותיה של מטפלת כחלק מתנאי הגירושין , אך לרוב חשיבותן של מטפלות היא בהעדפת ההורה שמעסיק אותן בקביעת המשמורת . שני סוגי פסקי הדין מאפשרים הצצה נדירה לאופן שבו בתי משפט תופסים וממשטרים הורות , טיפול בילדים בשכר ואת הקשר ביניהם . בבסיס מאמר זה הטענה כי הקטגוריה המשפטית " מטפלת " , כפי שהיא מצטיירת מפסקי הדין , מפרידה בין הטיפול לבין האדם שמעניק את הטיפול , באופן שפוגע הן בהורים והן במטפלות . השופטים מתעלמים מן המטפלות עצמן ומייחסים את עמלן להורה ש...  To the book