צירוף של מילים עם עוד כל מיני דברים , התחושה לא יכולה לספר הכול , המילים מאזנות את התחושה ולהיפך " . נשים עיוורות משתמשות גם במכשיר מזהה צבעים , שאותו אפשר לנתח כמתווך בין המוצר לצרכן . השימוש במכשיר זה מודגם בסרט " העיוורון כמטא - נולדג ' " ( Freilich 2005 ) של האמנית ומעצבת האופנה אורית פרייליך , המלווה ארבעה אנשים עיוורים בבחירה ובקנייה של בגדים ועוסק בצורות שבהן הם מפרשים דימויים ותכתיבים בנושא אופנה . אחת הנשים המופיעות בסרט מדגימה שימוש במכשיר מזהה צבעים תוך שהיא לובשת חולצה בגוון ירוק . כאשר היא מניחה את המכשיר על החולצה בוקע ממנו קול נשי מתכתי שאומר " זית " , וממשיך : "בהירות - חמישים אחוז , אדום - שלושים ושמונה אחוז , ירוק - שלושים ושמונה אחוז , כחול - עשרים וארבעה אחוז " . המשתתפת אומרת " זה יורד לרמות ניתוח " , מניעה את המכשיר על גבי החולצה , ובתגובה לקול שבוקע ממנו אומרת : " זה אומר שזה [ הבד ] לא לגמרי חלק אבל יחסית חלק מבחינת הצבע " . פעולתו של מכשיר מזהה צבעים , בדומה לתהליכי תרגום מילוליים ותחושתיים , היא דוגמה לתיווך של מושג ויזואלי הקשור לחוש הראייה כמו " צבע " , ולפי...
To the book