טרור קדוש וטרור מתורבת

הדבר הראשון - ולעיתים קרובות גם היחיד - שיודעים לגבי מחבל מתאבד הוא שמדובר באדם שיש לו בעבור מה למות יותר מאשר בעבור מה לחיות . עד כמה שמדובר בהיסטוריה של האומות , אין זו תופעה חדשה יחסית , שאדם כזה עשוי לממש את נכונותו לסבול מהר , באופן נורא ובאופן סופי . גם אין כאן הפגנה של צורת רוע שהיא במיוחד מודרנית . ניתן לזהות טרוריזם , רצח אנשים שאין להם כל מעמד פוליטי או צבאי , כדי להשיג יעד פוליטי , כבר ברציחות שבוצעו על ידי השיעה במאה ה - , 12 וסביר להניח שניתן למצוא דוגמאות מוקדמות יותר . טרוריזם נוטה להפציע כל אימת שאידאל דתי או פוליטי , שיש בכוחו למחול למאמיניו על הרעות שהם מבצעים בשמו , קונה לו אחיזה . פיגוע התאבדות הוא מודוס נואש יותר , ובהקשרים מסוימים גם נכלולי יותר , של טרוריזם , אך כל טרוריסט הוא אדם תחת מצוד , אדם שיודע שמותו שלו עשוי לבוא מיד אחרי מות קרבנו האחרון . רק פוליטיקאי משיחי , הנתון לחסדי פראותו ופשטנותו , עשוי להניח שתיתכן אפשרות לבצע טיהור עולמי של טרוריזם , עד שהאשמים ילכו ויתמעטו בזה אחר זה " וכל הטרוריסטים יהיו מתים " . בפרק הזמן הראשון עם תום המלחמה הקרה , התעוררה ...  To the book