|
|
תמורות דמוגרפיות בהרכב אוכלוסיית הלומדים מעוררות שאלות רבות בנוגע לחינוך ההיסטורי הראוי . אוכלוסיות הומוגניות יחסית , שהיו במשך שנים ליבת הלומדים במדינות רבות , משנות את אופיין . הגירה של אוכלוסיות חדשות למדינות ותיקות , דילול בריבוי הטבעי של אוכלוסיות ותיקות ועלייה בריבוי הטבעי של אוכלוסיות פריפריה הם מעברים דמוגרפיים המאתגרים את הנרטיב ההיסטורי שנלמד במערכת החינוך . במדינות רבות בעולם ובהן ישראל , הנרטיב המסורתי שהיה בבסיס הלימוד הוא נרטיב אירופי . כפי שתואר , המקצוע התגבש ביבשת אירופה , ושם התחילו מערכות חינוך להשתמש בו כבסיס להבניית תודעה משותפת וליצירת סולידריות חברתית . אלא שבעשורים האחרונים , במדינות אירופיות רבות , ילדי מהגרים מרכיבים את רוב כיתת הלימוד באזורים שונים , בעיקר בערים הגדולות . נשאלת אפוא השאלה , כיצד ללמד היסטוריה בגרמניה בבית ספר שרוב הלומדים בו הם צאצאי מהגרים טורקים ; כיצד ללמד היסטוריה בצרפת , בכיתות שרוב התלמידים בהן הם צאצאי משפחות מוסלמיות מצפון אפריקה ; כיצד ללמד היסטוריה בבריטניה , בקרב אוכלוסייה שרובה היגרה מפקיסטן או מהודו ; וכיצד ללמד היסטוריה אמריקנית...
To the book |
|
|