תמורות במעמד הדיסציפלינה ובאופייה

היסטוריה היא תחום ידע הנמצא בין מדע לאמנות . אופי כלאיים זה עורר מלכתחילה ויכוחים בנוגע לתכליתו , לנחיצותו ולמטרתו של המקצוע הן בקרב חוגים מקצועיים הן בציבור הרחב . ההתרחבות וההתגוונות של הנושאים הנתונים למחקר ולעיון היסטורי בדורות האחרונים , לצד ההקשר הפוסט - מודרני שבהם הם נדונים , מוסיפות מורכבות לתחום חקר העבר . מורכבות זו גורמת לעתים עמימות , בלבול וחוסר הבנה בכל הנוגע לממדיה ולגבולותיה של הדיסציפלינה . חשוב להדגיש , שעם כל ההשפעה של מגמות קיצוניות של רלטיביזם פוסט - מודרני , רוב העוסקים בחקר ההיסטוריה סבורים שעל ההיסטוריונים לחתור לחשיפת אמת מבוססת - ממצאים כלפי העבר על ידי שימוש במתודה של מחקר רציונלי ככל האפשר . עם זאת , יש להכיר בכך שזירות העבר השונות שההיסטוריונים חוקרים אינן " מעבדה " , ולכן החוקרים אינם יכולים לערוך ניסויים אמפיריים . עבודתם מתמקדת באיסוף עדויות וממצאים מן העבר – טקסטים , יצירות אמנות , נתונים סטטיסטיים , שרידים ארכיאולוגיים ועוד – ובפיתוח שיטות מחקר המעבדות את כל אלה לכדי ידע . רסיסי המידע כפי שנוצרו בשעת הכתיבה המקורית , המעמד הייצוגי שמעניקים להם אנשי המ...  To the book