|
|
משחר ההיסטוריה שולבו בחיי האדם סיפורי אגדות , סיפורי נסים ונפלאות ודמיון על - אנושי . בשלב מסוים של תולדות האנושות התגבשו סיפורים אלה לכדי דתות שהעניקו משמעות לחיי האדם החלקיים והחולפים על ידי הכפפתם למבנה - על מוחלט ונצחי . האמונות האנושיות היו שונות זו מזו , על פי ההקשר של קהילת מאמינים לוקלית . אלפי אלים , צלמים ופסלים הרכיבו את הדתות הפגניות וניפקו מיתוסים נשגבים ודרמטיים שהשפיעו על תרבות המאמינים . רובן התייחסו אל הזמן כאל חלק מהטבע הקוסמי ותפסו אותו כמעגל של צמיחה , קמילה , כיליון והתחדשות אינסופיים . מצב זה השתנה עם הופעת שלוש הדתות המונותאיסטיות – הדת היהודית , הנצרות והאסלאם . דתות אלו , שהחליפו את האלים באל אחד – כול - יכול וטרנסצנדנטי – גם שינו את היחס אל הזמן ; הוא הפך לדינמי , לינארי ואפילו פרוגרסיבי , כלומר הוא התחיל בנקודה מסוימת בעבר עם הבריאה האלוהית , מתמשך לאורך ההיסטוריה האנושית , ואמור להתמזג בעתיד לכדי נצח עם הגאולה הסופית של אחרית הימים . האל הוא זה שברא את העולם והוא שיביא לגאולתו הנצחית , אך בינתיים , עד שתגיע הגאולה מתקיים זמן לינארי , שבו האדם פועל לאור תכנית...
To the book |
|
|