מ״הגענו מאוחר מדי״ עד “ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה״ - צה״ל והשואה

במאי , 1992 בטקס צבאי שנערך באושוויץ במהלך ביקור רשמי של צה״ל בפולין , נאם הרמטכ״ל דאז , רב אלוף אהוד ברק , לפני מסדר של 18 קציני המשלחת ובין היתר הצהיר : בסוף חודש מרץ 1942 הופעלו כאן לראשונה באופן מאסיבי תאי הגזים . ואנו חיילי צבא הגנה לישראל הגענו הנה ] ... [ אולי 50 שנה מאוחר מדי ] ... [ אחי בני העם היהודי – לפני ארבעים ושבע שנים כבו כאן הכבשנים ושלוש שנים מאוחר יותר קמה והייתה מדינת ישראל . קו ישר נמתח מגיא ההריגה הזה אל חזיון תקומת ישראל בארצו . ) בן - עמוס והופמן , ; 332 - 331 : 2011 ברק , 15 . 4 . 1992 ( הקשר שיצר הרמטכ״ל בנאומו בין השואה כשיא החורבן היהודי בגולה לבין הקמת מדינת ישראל כתשובה לחורבן וכניגודו המוחלט , התבסס על התבנית התודעתית השגורה שפותחה בישראל מאז הקמתה . אך הוא הוסיף נדבך לקשר זה – את צבא ההגנה לישראל . הצבא שמגן על ישראל מאז הקמתה , הגיע לאושוויץ , למרבה הצער , חמישים שנה מאוחר מדי . חוקר השואה פרופ׳ יהודה באואר התקומם נגד הזיקה שיצר הרמטכ״ל בדבריו בין השואה לצה״ל וכינה אותם “ דברים שאין להם שום יסוד – לא היסטורי ולא אקטואלי״ ) באואר , . ) 5 . 4 . 1993 לטענת...  To the book