החשש מריבוי נרטיבים ומפסיפס של פרספקטיבות

התגובה המסויגת והפושרת של האחראים לחינוך ההיסטורי בישראל לסדרה תקומה דורשת הבהרה . אחד ההסברים קשור לתהליכים מקצועיים שהתרחשו בשנות התשעים , שעיקרם התמודדות מערכתית ומקצועית עם שינויים שהתחילו לחלחל למערכת החינוך . גורמי המקצוע במשרד החינוך עסקו בשנים אלה ביישום רפורמה קוריקולרית בהיסטוריה בחטיבת הביניים ובגיבוש רפורמה דומה בחטיבה העליונה ) ראו בפרק הבא ( . לכן הם לא יכלו להיענות לקריאת התיגר של הסדרה בעיצומם של תהליכים אלה . אולם נראה שאין זה ההסבר העיקרי לתגובה הפסיבית של משרד החינוך לתקומה . ההסתייגות והמבוכה נובעות מכך שהסדרה בעצם מציגה את ההיסטוריה באופן שונה מזה שתופסים אותה הגורמים המקצועיים במשרד החינוך , במישור השיפוטי - ערכי ובמישור הדידקטי - פדגוגי . במישור הערכי , אין בה גיבורים מוחלטים היכולים לשמש דמויות לחיקוי , או עלילה קוהרנטית שקושרת ומכוונת את פעולותיהם להגשמת יעד נשגב בהווה ובעתיד . תקומה כופרת בסיפור המוסכם והמאושר על ידי הצגת סיפורים רבים , לא מוסכמים , לא מאושרים , ואף מתנגשים : פסיפס של עדויות המטשטש בין עובדות ודעות , אירועים וייצוגם . השארת הזירה ההיסטורית פרו...  To the book