|
|
בהקדמה לספרן , Homemaking האוסף טקסטים של נשים - כותבות על בית , כותבות קתרין ווילי ופיונה ברנס : " במרחב הזה המתוח בין שני קטבים , של בית כמקום ובית כאידיאל , מוצאת מרבית כתיבת הנשים את מקומה [ ... ] אולם , במצב המיטבי יכול בית להיות שניהם : הן מרחב מגורים והן מצב יצירתי של אפשרויות עבור האשה הכותבת " . נראה שהנשים במחקרי שיחקו אף הן עם ובין שני הקצוות הללו , של בית כמקום קונקרטי , פיזי : הסטודיו , הגוף - ושל בית כמרחב תודעתי וכמצב יצירתי של אפשרויות . דמיון רב מצאתי בין הטקסטים של הנשים הכותבות בקובץ ובין המורות לריקוד , באופנים הרבים והמגוונים שבהם דיברו על בית ; כמקום פרטי , בטוח , רווי מתחים , מציע עשייה ופעולה , נתון לעיצוב ומאפשר דמיון ויצירה , מקום של שייכות או המעורר את כאב הגלות . פרשנותן חשפה את מערומיה של הדיכוטומיה בית - לא - בית , גילתה את עבודת התרבות המכוננת את שני צידי הבינאריות , וגרמה להם לקרוס זה אל תוך זה . שלא כמו הנשים הכותבות , הורחק משחקן של המורות לריקוד ממרחב המגורים הפרטי והועבר למגרש אחר שהוא בין הפרטי לציבורי . הימצאותו של המרחב הזה , סטודיו להוראת ריקוד ,...
To the book |
|
|