זו כבר לא הבלרינה

אני לא פה כדי לחפש להיות פרימה בלרינה בבלט הישראלי אם נחזור להיבט המגדרי , הרי שתחום הריקוד - באמצעות נוכחותו העזה של הגוף הרוקד שמממשות הנערות כגוף מתפתח ומפתח עמדת סובייקט - עשוי לאפשר להן לבחון את מקומן בסדר החברתי , ולהגדיר מחדש את מקומן ביחסי הכוח , הן בסביבה הבית - ספרית והן בספרה החברתית הכללית . הממצאים , המראים את הקשר היחסי והמורכב שבין ידע , עצמי , גוף ולמידה ; ואת הזיקות הקיימות בינם ובין וממדים מגדריים וחברתיים , מזמנים עיון במשמעותו של הגוף הנשי הרוקד , בהקשר המידי של סביבת בית - הספר התיכון שבו מתקיימים לימודי מגמות המחול , ואף בהשתמעותם לספרה החברתית הרחבה יותר . בהקשרים אלה ניתן לשאול : כיצד תורמים המושגים גוף מתנסה וגדל להבנתם של תהליכים התפתחותיים ומגדריים של זהות בגיל ההתבגרות , וכיצד הם מוסיפים לקוד ההתנהגותי - חברתי . 31 אצל . Csordas , 1990 Shilling , 2004 . 32 של בנות בגיל הנעורים ? מבחינת ארגון ועיצוב הזהות , העיסוק בריקוד כפעולה קינסתטית - חושית מאפשר לנערות לעסוק בגופן , ליהנות ממנו ולשים לב אליו , ואפילו למשול בו עד רמה מסוימת , כגוף פעיל המייצר יכולות ייחוד...  To the book