ללכת על הגבול הדק

בפרדיגמה האיכותנית אנחנו , חוקרות וחוקרים , ממוקמים בתוך השדה עם גופנו , אשר בו מקופלות ומגולמות תחושות , חוויות וידיעות , כידיעות של גוף . נוכחותו של הגוף שלי והכנסתו לטקסט האתנוגרפי מטשטשת עוד יותר את הגבול , או את קו ההפרדה האנליטי שבדרך - כלל חוקרים שואפים לו כדי לעשות סדר בינם לשדה , בין תוכן למתודולוגיה , ובין אני והם . עם זאת , המהלך הרפלקסיבי , מעבר לתפקידו לשקף מאין באנו ולאן אנו הולכים , נעשה לחלק מהתהליך המחקרי בתוך השדה עצמו , ולממד בעל ערך שמזין את הפרשנות עצמה . הטקסט הרפלקסיבי שלי כחוקרת מכיר , מעבר לקטגוריות הזהות שלי כאשה בגיל מסוים , חוקרת , רקדנית בעברי וכו ' , גם במה שהגוף שלי זוכר , מה הוא מרגיש ומה יש לו לספר לי על עצמי ועל אתר המחקר . כחוקרת בבית אני רואה את עצמי כהולכת על חבל דק בין שני עולמות , כלהטוטנית שמנסה לחזור ולמצוא איזון שאובד לפעמים , בין לדעת ללא לדעת , לבין המובן מאליו והחידתי . מטפורה זו למצב בלתי יציב עשויה לאפיין כל חוקר או חוקרת העובדים בסביבה הקרובה להם , אם כי ישנן הגדרות ומידות שונות למידת המעורבות בבית , ולסוגו של הבית . אף יותר מכך , המטפורה...  To the book