ראשית ההתנגדות

כאמור לעיל , אף שהממשל הצבאי נמשך לאחר , 1956 וממשלת ישראל לא שינתה את מדיניותה כלפי הערבים , במחצית השנייה של שנות החמישים התחולל בקרב השורדים שינוי תודעתי חשוב . השינוי הבשיל בשנים , 1958 - 1957 והיו לו ביטויים מגוונים . הבולט שבהם היה אירועי אחד במאי 1958 בנצרת . כפי ששנת 1956 סימנה מפנה במדיניות - החוץ של מק " י , כך סימנו האירועים של אחד במאי את המהפך שעבר על המפלגה בנושאי - פנים . בעקבות התסיסה בציבור הערבי , ושיתוף הפעולה הגובר בין הקומוניסטים לבין פעילים לאומיים ועצמאיים , הפגנות האחד במאי בנצרת בשנת 1958 התפתחו לכדי התנגשויות אלימות בין המשטרה למפגינים . זה היה שיאו של תהליך התעוררות , אשר כלל קריאה גלויה להחרים את חגיגות העשור למדינת ישראל . הביטויים הראשונים של התנגדות לחגיגות העשור יצאו מנצרת באמצע מרץ . 1958 השיח הלאומי הערבי חדר לנאומים ולססמאות של מנהיגי מק " י לקראת החגיגות : " תוכניות החגיגות המלאכותיות בחג העצמאות לא יחלישו את עמידתנו על זכויותינו הלאומיות והיומיומיות " , נכתב בביטאון המפלגה בערבית . כותרת הביטאון זעקה : " נחגוג כאשר נקבל בחזרה את זכויותינו הלאומיות "...  To the book