בית המשפט העליון , כפי שראינו , צמצמם את התערבותו השיפוטית לעניינים פורמליים ביותר . עם זאת , היו מקרים מעטים שבהם התקבלו העתירות , והדבר עודד את התושבים הערבים להגביר את פניותיהם לבג " ץ . כך היה למשל במקרה של הכפר בענה . הממשל הצבאי ביקש לחלק למאות מתושבי בענה תעודת אדומות של תושבים זמניים , אך התושבים , בהם כמה פעילים של מק " י , התנגדו בתוקף לקבל אותן . תושבי בענה וכפרים שכנים הגישו עתירה לבית המשפט העליון באמצעות עו " ד נקארה , בבקשה לכפות על משרד הפנים להעניק להם תעודות זהות כחולות . בנובמבר 1950 הוגשה עתירה בשמם של שבעים תושבים . העיתונות הקומוניסטית דיווחה שבית המשפט הוציא צו על תנאי שחייב את משרד הפנים לנמק בתוך 15 יום מדוע אין מקבלים כל אלה שנרשמו את תעודת הזיהוי שלהם . בסופו של דבר קיבל בית המשפט את העתירה וחייב את משרד הפנים להעניק לתושבים תעודות זהות כחולות . בשנת 1951 אלפי תושבים ערבים במרכז הגליל עדיין היו חסרי תעודות זהות כחולות , ולחלקם היו רק אישורי רישום במפקד האוכלוסין . הצלחתו של נקארה לחייב את משרד הפנים להנפיק תעודות זהות למאות אנשים עודדה אחרים לפנות אל בתי המשפ...
To the book