קיץ 1948 בנצרת ובחיפה: מנכבשים לשורדים

בחודשי ההפוגה השנייה של המלחמה , משלהי יולי עד אוקטובר , 1948 פעילותם של אנשי הליגה התרכזה בנצרת ובחיפה . בחודשים אלה הצליחו הקומוניסטים הערבים להתארגן מחדש בישראל בסיועם של חבריהם היהודים ובסיוע פעילי מפ " ם . קשה לאמוד בדיוק את מספרם של חברי הליגה בנצרת , שכן רבים הצטרפו לארגון מיד לאחר כיבוש העיר מסיבות כלכליות ואחרות . אך אם נספור רק את אלה שהיו פעילי הליגה עד יוני , 1948 מדובר בחמישים פעילים לכל היותר . רוב הפעילים נשארו באזור או שבו אליו בתוך זמן קצר . נוסף על הסיוע שקיבלו מחברים יהודים , הייתה לארגון רשת חברים וידידים בכפרי הגליל . אמנם רווחו סיפורים על התנכלות אנשי צבא ההצלה לאנשי הליגה בגליל , אך זו הייתה רדיפה קלה מאוד לעומת הרדיפה מידי צבאות ערב במרכז הארץ ובדרומה . בימים שבהם נעצרו חברי הליגה ונלקחו לאבו עגילה היו בנצרת כמה פעילים של הארגון . גם הם סבלו מרדיפה של צבא ההצלה , בגלל עמדותיהם ופעילותם החורגות מהקונסנזוס הפלסטיני בפרט והערבי בכלל . למחרת חלוקת הכרוז ביולי 1948 נעצרו בנצרת אחדים מפעילי הליגה באשמת שיתוף פעולה עם ישראל . אך כמה ממנהיגי העיר , לצד המשורר עבד אל - ר...  To the book