אימה ופחד גם ביישובים אחרים

גורלם של בני עילבון שפר עליהם , והם שבו במהרה אל בתיהם . לא כן גורלם של מרבית בני הכפרים שעברו בהם בדרכם אל הגלות . להוציא את הכפר מגאר השכן , אשר נותר על תלו בזכות תושביו הדרוזים , רוב הכפרים האחרים שהוזכרו לעיל . 73 בני מוריס מסביר את התנהגותם הנפשעת של החיילים בכך שהם מצאו את ראשיהם הכרותים של שני חיילים ישראלים ( מוריס , לידתה של בעיית הפליטים , עמ ' . ( 305 זו גרסת הצבא , אך איש לא טען שאנשי הכפר אחראים להרג של החיילים ; ומכל מקום ספק אם יש בכך כדי להצדיק רצח של צעירים שלא הוכחה אשמתם וגירוש מאות תושבים ללבנון . . 74 אליאס סרור נעזר ביומן זה בכתיבת ספרו אל נכבה פי עילבון . בהזדמנות זו חובה נעימה היא לי להודות למר סרור אשר סייע בידי בכל הנוגע לסיפורם של תושבי עילבון . . 75 בכפר מגאר היה ניסיון כושל להפריד בין התושבים - להשאיר את הדרוזים ולגרש נהרסו ותושביהם גורשו , מי לעבר הגבול ומי אל כפרים אחרים . גם תושבי כפרים אחרים בגליל העליון , כמו מירון , צפצאף , סעסע וברעם , הוצאו מבתיהם , מי בכוח ומי בהבטחות שווא . תושבי כפר ענאן ופראדייה , שעדיין היו ביישוביהם כאשר עברו לידם בני עילבון ,...  To the book