|
|
עילבון , בצדו המזרחי של כיס הגליל , היה כפר בינוני - קטן שכמעט כל תושביו עד שנת 1948 היו נוצרים - קתולים ואורתודוקסים . רבים הגיעו אל הכפר מכפרים שכנים - כגון דיר חנא , עראבה , סח ' נין , שפרעם וכפר כנא - מאז אמצע המאה השמונה - עשרה , והיו להם קשרי משפחה וידידות עם כפרי המוצא שלהם . כמו כן , לכמה מתושבי הכפר היו קרובי משפחה בלבנון , והדבר סייע בידם בעת גלותם , כפי שיסופר בהמשך . בשנת 1948 מעטים מאוד מבני עילבון היו בעלי השכלה תיכונית , ואלה לא חזרו בדרך כלל לכפר בסיום לימודיהם אלא מצאו עבודה בחיפה , בעכו , ביפו ובמקומות מרוחקים יותר . כמו כפריים אחרים בגליל , גם תושבי עילבון התפרנסו בעיקר מחקלאות ויכלו לספק לעצמם את רוב מזונם , עד כיבוש כפרם בסוף אוקטובר . 1948 מיקום הכפר בקו החזית , וחניית יחידה של צבא ההצלה בקרבתו , עוררו דאגה בקרב התושבים והם טיכסו עצה כיצד לשמור על חייהם ועל בתיהם . רבים מהם חשו שהם נתונים בין הפטיש לסדן , בין צבא ההצלה המציק להם , לבין צה "ל העלול לנקום בהם בגלל התבצרות מתנדבי צבא ההצלה ליד יישובם ( המתנדבים שכנו מחוץ לשטח הכפר אך מפעם לפעם קיבלו סיוע מהתושבים ) ....
To the book |
|
|