כיצד שרדה נצרת ומדוע

בקרבות עשרת הימים בגליל , בין ההפוגה הראשונה שהסתיימה ב - 8 ביולי ועד ההפוגה השנייה שהחלה ב - 18 ביולי , 1948 נכבשו העיירה שפרעם וכפרים אחרים בגליל המערבי . יישובים אלו נשארו על תלם . אווירה זו של כיבוש רך , אשר אינו מלווה במעשי טבח או גירוש של התושבים , הוא אחד המאפיינים הבולטים של קרבות עשרת הימים . עוד לפני פרוץ הקרבות נחתם הסכם סודי בין מפקד הגדוד הדרוזי של צבא ההצלה , שכיב והאב , וראשי הדרוזים באזור , לבין אנשי ההגנה . על פי ההסכם יפסיקו הדרוזים ללחום נגד ישראל , ובתמורה יהיו יישוביהם חסינים מפני פגיעה . ההסכם קוים בשפרעם וביישובים הערביים הסמוכים , טמרה ואעבלין . הגדוד הדרוזי אשר לחם בצד הערבי עד אפריל 1948 פורק ועשרות מחייליו עברו להילחם לצד ישראל . ראשי העדה הדרוזית היו אפוא הראשונים אשר הבטיחו את הישרדות קהילתם . יתר על כן , קשריהם ההדוקים עם הצד היהודי סייעו לשכניהם המוסלמים והנוצרים לשרוד ביישובים רבים אחרים בגליל . גולת הכותרת אשר ליכולת ההישרדות הייתה העיר נצרת , שכמעט לא נפגעה במלחמה . כאמור , תושבי הצפון , המרוחקים מירושלים ומשליטתם של תומכי המופתי , לא היה מי שיגן עליהם...  To the book