פרק ב הספרות התיעודית – ארגז כלים

בספרה של אריאלה אזולאי , " האמנה האזרחית של הצילום " , מצאתי דוגמה דומה בתחום הצילום ( ראו תצלום בעמוד הקודם ) . באלבומו של החייל המצלם את שני החיילים והגופה מצוי מן הסתם תצלום אחר ובו נראים שני החיילים לצד גופת הפלסטיני . מי שיתבונן בתצלום ההוא עלול להזדעזע מעצם העובדה ששני החיילים הצטלמו עם גופה כאילו היתה גביע שזכו בו באליפות . ואולם מי שיתבונן בתצלום שלעיל , שבו נראים הן החיילים והגופה הן הצלם , מן הסתם יזדעזע הרבה יותר . בתצלום זה הצלם אינו מודר מן התמונה - מעמדו הקומפוזיציוני שווה למעמדם של החיילים . נוכחותו בסיטואציה המתועדת מפורשת . בתצלום שבאלבומו של החייל , לעומת זאת , נוכחות הצלם מרומזת בלבד - אפשר להניח שיש צלם , אבל אין רואים אותו . הן בסרטו של יבין הן בתצלום נכללו יסודות שלרוב אינם נכללים בייצוגים כגון אלו . הללו הביאו אותי לחשוב שאפשר שהיסודות המודרים מן התיעוד בספרי תעודה - בין שמדובר במתעד ובין שמדובר ביסודות אחרים - יכולים ללמד אותנו לא פחות משמלמדים אותנו היסודות הכלולים בהם . תכונה מהותית של ספרי תעודה , כאמור , היא שכל ספר תעודה , על פי הגדרתו , מבוסס על מפגש בין מ...  To the book