אחרית דבר: הפוליטיקה של אוסף הסיפורים העברי

הדפסת ספר עברי בעידן הקדם מודרני היא בראש ובראשונה מעשה פוליטי . הבחירה בלשון העברית מייעדת את הספר לקהל יעד ספציפי : קוראי עברית באשר הם , יהודים ולא יהודים , מן הסתם גברים בעלי השכלה ואינטלקטואלים למיניהם : מומרים , היבראיסטים ואחרים . הבחירה בעברית אף אפשרה לאברהם אושקי , מדפיס מהדורת פירארה , להפיץ את ספרו לאורך ולרוחב כל רחבי התפוצה היהודית . מאידך , הבחירה בעברית ולא בשפה מקומית - יידיש , ספרדית , פורטוגזית או איטלקית - צמצמה את קהל קוראיו לכאלה המסוגלים לקרוא ספרות פנאי בלשון הקודש . איננו יודעים דבר באשר לשיקוליו התרבותיים והכלכליים של אושקי באשר אין לספר הקדמה או אחרית דבר וכן נעדר ממנו קולופון מפורט . אנו יודעים רק זאת , שהמהדורה השלישית היתה פרי יוזמה של אשר ריקיטי איש צפת , ומכאן יש בידינו שבב של רמז על כך שלא מן הנמנע שהספר נדפס בוונציה והופץ אף בקרב יהודי ארץ ישראל . במושגיה של אסכולת " הספר והחברה " , הבוחנת את הספר בהקשריו ההיסטוריים והחברתיים , יש לבחון את חיבור המעשיות כחלק מהעולם הפרה - מודרני בו נכנסת טכנולוגיית הדפוס לתוך שוק הספרים , משפיעה על היקפיו ומאתגרת את נו...  To the book