פרק ראשון: צורה וחומר

. 1 שלושה מוטיבים הנוגעים לחומר ולצורה למילים “ צורה " ו " חומר " המופיעות בכותר ספר זה שתי משמעויות . במובן האחד המילים מציינות את המושגים הפילוסופיים חומר ( בערבית מאדה ) וצורה ( בערבית צורה ( כפי שנוקט אותם הרמב " ם במורה הנבוכים ( מוה " נ ) . במשמעות השנייה הן באות לציין את הצורה הספרותית הייחודית של מוה "נ להבדיל מהחומרים הפילוסופיים שבו . מטרת ספר זה היא להראות ששני זוגות המשמעויות הללו קשורים זה לזה וכיצד ניתן , מתוך יחסי הגומלין שביניהם , להפיק קריאה אחדותית של מוה " נ . והרי הסיפור בקווים כלליים . במסגרת החשיבה האריסטוטלית - נאופלטונית של הרמב " ם , השלמות האנושית האידאלית נתפשת כיציאתו המלאה מן הכוח אל הפועל של השכל האנושי , שלמות המושגת על - ידי רכישת ידיעה של כל האמתות והמושגים האפשריים - של הפיזיקה , המטפיזיקה והאסטרונומיה , ובהתבוננות באלה משנודעו . אבל הרמב " ם גם סבור שהחומר שבאדם , כלומר גופו , מונע ממנו להגיע לידי שלמות זו . ובפרט , החומריות מונעת ממנו הבנה שלמה של המטפיזיקה ושל הגלגלים השמימיים , והיא אף מונעת את הרצף של ההתבוננות במה שכבר הבין . התוצאה היא מתח בין ה...  To the book