|
|
- כסמל לכלא העבר . התעכבנו על תחושת הבדידות שצבעה את כל ילדותי וחזרה בעוצמה בעת התמודדותי עם המוות ; ועל משאלת הלב שלי לשמוע מאמי את האמירה " אינתא עומרי " , אתה חיי . אולי חוסר הביטחון באהבת האם הוא זה שנוטע בלב הילדים את תחושת הבדידות שתלווה אותם בכל חייהם ? רבות דיברנו גם על תחושת סיום תפקידי בעולם הזה . היו רגעים , במשא ומתן על חיי , שעשיתי חשבון נפש : מה הייתה העשייה שלי והאם סיימתי את תפקידי בעולם . חשתי שהקמתי משפחה נהדרת , סיפוק מקצועי רב שסייעתי לרבים להירפא והקלתי על סבלם , וגם מבחינה חינוכית הייתי משמעותי לרופאים ומתמחים אותם לימדתי את שלמות האדם , גוף - נפש ורוח ; ואהבתי , מאוד אהבתי את החיים , את משפחתי , את חבריי ואת מוריי לחיים . ובזכות התחושה הזו , הייתה בי שלוות נפש בדרכי למקום הקבורה . אני חוזר ותוהה מה גורם לאדם שלא גדל בבית דתי , ללא עבר דתי , לחלום כשהוא ניצב נוכח המוות על אלוהים , על משא ומתן איתו ? האם זו התרבות שאנו גדלים בה , תרבות של שמיים וגיהינום , תרבות של פיצול בין טוב ורע ? מנקודת מבט פסיכולוגית , המלאכים ו ' האלוהים ' שבחלום הם החלקים הבריאים שבתוכי , הר...
To the book |
|
|