|
|
המנוח שעל שמו נקראו . עולים אחרים ( בייחוד צעירים ) דווקא שמחו לקבל שם עברי , שניתן לביטוי בארץ וסלל את דרכם להשתייכות חברתית . בבסיס התהליך כולו יש מתח בין קיום מבודד וזר לחברה החדשה לבין קיום של השתייכות ומוכרות , כשהמהגר נקרע לעתים בין רגשות סותרים של נאמנות לעצמו ולמורשתו מול צורך להתקבל ולהשתייך ; ועצם ההתמודדות הזו , שלתחושתו נחווית על ידו בלבד , מגבירה את בדידותו . מניסיוננו כרופאים וכמטפלים במהגרים מגלי העלייה השונים אנו יודעים , שהתלונות והקשיים הגדולים של מהגרים החלו להופיע כשנה לאחר העלייה . במהלך שנה זו הכירו העולים החדשים את השירותים בארץ ואת דרכי הפנייה אליהם , ההתלהבות וההתרגשות הראשוניות חלפו והתחלפו בהכרה במציאות ובהתמודדות עם קשיי היומיום . כמובן , שרמת הלחץ הקשור בהגירה השתנתה בקבוצות גיל שונות , כפי שנדגים להלן . הגירה ובדידות מהגרים בשלבי חיים שונים מבוגרים שעלו ארצה כילדים לא אחת נזכרים , לעתים אחרי שנים , בבדידות החריפה שליוותה את עלייתם ארצה , כאשר לא הבינו עברית , לא חוו חוויות משותפות , ויכלו לדבר בשפת ארץ מוצאם רק בבית . עצם השימוש בשפה זרה בנוכחות זרים היה ע...
To the book |
|
|