|
|
19 / 12 / 2012 זמן רב חלמתי על התבודדות פרטית . התבודדות שאני אבחר את מקומה ואת זמנה , ובמיוחד את ההזדמנות להיות לבד , ללא אשתי , ללא חבריי , ללא קבוצה או קהילה , וגם ללא מורה . אני אהיה המורה של עצמי . מייד כשקיבלתי את ההחלטה , אי שם בספטמבר , פיניתי לי ארבעה ימים בדצמבר מפגישות עם מטופלים ומפעילויות אקדמיות וחברתיות . לבסוף הגיע המועד . בחרתי להתבודד במדבר , בחדר שבמעלה גבעה המשקיפה על חוות עזים וכבשים באמצע שום מקום בנגב . מטרת ההתבודדות היתה למצוא ולהבין את המשהו הזה בתוכי , שביקש להתפרץ . שני נושאים בערו בי . הראשון היה הבנת תחושת הלבד , המלווה אותי כצל מתחילת חיי , והייתה נושא להרבה שעות פסיכואנליזה שעברתי . הנושא השני היה הדרך להתמודד עם חרדת המוות שלי באמצעות חיפוש משמעות לעשר השנים הבאות של חיי היצירתיים , בהן קיוויתי לכתוב ספר על " אמנות הרפואה : התבוננות במשמעותם של יחסים מרפאים " . כן , זה יהיה ללא ספק שמו של הספר הבא . אני מרגיש ששני נושאים אלה יעסיקו את מוחי במשך החודשים הבאים וייאבקו על ביטויים . אבל לצאת את הבית הבוקר לא היה קל כלל וכלל . חשתי רגשות מעורבים . הגעתי לחוו...
To the book |
|
|