'ספר מעין החכמה'

ה ' אויר ' הקדמון הוא אחד המושגים המרכזיים ש ' מעין החכמה ' עוסק בהם , והוא מתואר כמצע היולי ובסיס דינמי להוויה כולה - האלוהית והחוץ - אלוהית , וכן כמקום מושבו של האל במרכז , כך שנראה כי ה ' אויר ' בעצמו נתפס כמצוי במרכז וכעיקרון ממצע . ' מעין החכמה ' נוקט נוסחה המוכרת בחיבורים אחרים הקרובים אליו שלפיה ' האויר הוא העיקר ' , ונראה כי משמעות הדברים היא שהוא מקור כל הדברים וכן אחריתם ( לפי התבנית הדו - פנית העומדת בבסיס החיבור , שעליה עמד פורת ) . עיקרון זה בתיאור רב - רושם של שלהביות שנהפכות לחוטים המתעבים ושבים לדקותם ולבסוף נמוגות ל ' אויר ' . מהותו של ' האויר הקדמון ' מתוארת ב ' מעין החכמה ' כהתגברות - ציווח והתנוצצות של דממה : והדממה צווחה / והצווחה יצאת / והיציאה יולדת / והיולדת נובעת / והנובעת מתפשטת / והמתפשטת מתגברת / והמתגברת מתנוצצת / וזהו האויר הקדמון . ביחס לבקיעת ' האויר הקדמון ' פורת מדגיש כי ' מעין החכמה ' שונה ממקורותיו הספרותיים כמו גם מחיבורים בני זמנו ומאוחרים לו ביחס לתמונת הבקיעה בכך שב ' מעין החכמה ' תכלית בקיעת ה ' אויר ' היא יציאת הקול , ולא האור . פורת קושר מאפיי...  To the book