מבוא

הקינה השלישית , שאינה נפתחת כקינות האלפביתיות האחרות ( פרקים א , ב ו - ד ) במילה " איכה " , שונה באופיה משאר הקינות . אין בה רמז ברור לכיבוש הבבלי ולחורבן ירושלים ; אדרבא , רוב בניינה ומניינה הוא קינת היחיד על מר גורלו וסבלו מיד אלוהים ואדם . רק בפסוקים מ - מח ( הפותחים באותיות נו " ן - סמ " ך ופ " ה ) עוברת הקינה לדבר בלשון רבים ועוסקת בצרת הציבור , בצרה לאומית : " סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת " ( פסוק מג ); " סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים " ( פסוק מה ) . זאת ועוד : כמה מלשונותיהם של פסוקים מ - מח כופלים לדברים הבאים במקומות אחרים במגילה : פסוק מו ( " פצו עלינו פיהם כל אויבינו " ) חוזר על ב , טז ( " פצו עלייך פיהם כל אויבייך " ) , וסופו של הפסוק הנועל את החלק שעניינו בקינת הציבור , פסוק מח , הוא במילים : " על שבר בת עמי " - והיא חזרה על מילים שכבר פגשנו בקינה השנייה , " נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחובות קריה " ( ב , יא ) . הפסוקים מ - מח הם אפוא ההצדקה לשילובה של הקינה השלישית במגילת החורבן הלאומי . הקינה מתחלקת לארבעה חלקים : ( א ) סבלו הנורא של המקונן מיד אלוהים (...  To the book