יד. מדרשי המגילה ותרגומה הארמי

בפירושנו למגילה ילוו אותה לא אחת תרגומה הארמי וכן שני מדרשים שעיקר עניינם במגילה זו : מדרש איכה רבה ומדרש איכה זוטא . בצד אלה יובאו , לפי הנדרש , גם דברי חכמים שמקורם אחר , כגון שני התלמודים , הבבלי והירושלמי , ומדרשי אגדה אחרים . התרגום הארמי למגילה משופע בתוספות אגדיות ( ראו למשל עמוד , ( 119 לעיתים ארוכות עד מאוד , עד שהפסוק אובד תחת מלל התוספות הארמיות שנערמו עליו . התרגום נתחבר ככל הנראה בתקופת הגאונים , במאות השביעית - השמינית לספירה , מן הסתם באזור ארץ ישראל , וביסודו מסורות רבות שנלקחו מספרות חז " ל שעליה נשען . לדידו של התרגום מגילת איכה היא , כדעת חז " ל , יצירתו של הנביא ירמיהו והוא מזכיר את הנביא ( כגון א , א ) , את המלך בן זמנו יאשיהו ( א , יח ) ואף נוקב בשמם של כובשי ירושלים , " נבוכדנאצר רשיעא " ( ה , ה ) ושליחו נבוזראדן ( ד , יב ) , ואף אין הוא נמנע מלהזכיר גם דמויות ואירועים שזמנם בעת חורבן הבית השני , כגון אספסינוס וטיטוס , אב ובן שהביאו לכניעת ירושלים והרס המקדש ( א , יט ) , ואף את " רומי רשעא דאתבנית באיטליה " ( = רומי הרשעה שנבנתה באיטליה [ ד , כב ]) . מתברר ששני ה...  To the book