|
|
המסורת בתלמוד הבבלי ( בבא בתרא טו , ע " א ) , המשמשת מעין מבוא למקרא , קובעת כי " ירמיה כתב ספרו וספר מלכים וקינות " , וכבר הערנו על כך שבתרגום השבעים ניצבת מגילת איכה בסמוך לספר ירמיה . בראש תרגום השבעים לאיכה אף מצויה תוספת : " ויהי אחר גלות ישראל וחורבן ירושלים וישב ירמיהו לבכות ויקונן את הקינה הזאת על ירושלים ויאמר " . נראה לומר שייחוס מגילת איכה לירמיהו הנביא נובע בראש ובראשונה מן הרצון לסלק את האנונימיות , להציג פנים אנושיות העומדות מאחורי החיבור , ומה גם של איש המעלה , ממש כייחוס מזמורי תהילים לדוד או הספרים המיוחסים לשלמה : " משלי שלמה " ( משלי א , א ) , " שיר השירים אשר לשלמה " ( שיר השירים א , א ) וקהלת : " דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים " ( קהלת א , א ) . פעלו של ירמיהו בזמן החורבן מקל על זיהוי המחבר בנביא זה , מה גם שירמיהו מוכר כמקונן ומעורר לקינה ( וראו לדוגמא בספרו ד , יט - כא ; י , יט ; טו , י וכיוצא באלה ) . זאת ועוד , בספר דברי הימים - ב מיוחסת לו קינה על המלך יאשיהו ( לה , כה ) , ואף נאמר
To the book |
|
|