אחרית דבר זו תעמוד על כמה מסקנות כלליות במישור התיאורטי והאמפירי ותייחד תשומת לב להתפתחויות עתידיות אפשריות . ראשית במישור התיאורטי , בנוגע לאבחנתם של פולי ואדוארדס בין חברה אזרחית המאתגרת את המדינה לבין חברה אזרחית הפונה לפעילויות שאינן בהכרח פוליטיות . מחקר זה המחיש שאבחנה כזאת איננה תקפה בהקשר פוליטי של מדינת לאום אתנית ומיעוט ילידי הנאבק על מעמדו וזכויותיו . קיימת גם אפשרות שלישית , שבה נמצא מרחב תמרון אזרחי של ממש , אולם בגלל אופיה האתנו - לאומי של המדינה פועלים בה ארגונים אזרחיים בעלי זהות פוליטית , סנגורית ואף חברתית - תרבותית על מנת לאתגר את המדינה . אלה חותרים לשנות את מדיניותה ולהביא לאוניברסליזציה של ערכי הדמוקרטיה השוויונית , בעיקר בחלוקת המשאבים החומריים והסמליים . במסגרת זו פועלים ארגוני החברה האזרחית הערבים בישראל לקדם את האינטרסים של האוכלוסייה שאליה הם משתייכים . חברה אזרחית הנשענת על ערכי האזרחות , שמשמעם שוויוון וחירות חייבת לאתגר את המדינה , גם אם זו מאפשרת לה מרחב תמרון . כפי שנוכחנו לדעת באמצעות הראיונות האישיים וקבוצות המיקוד במחקר זה , החברה האזרחית הערבית היא פ...
To the book