[7] עקבות של אינטימיות ויחסים חסרי יחס

משנות השישים , חלקן מאת אמנים שעבודתם לא זכתה לתשומת לב רבה מצד חוקרים אחרים . מבנים אלו הם שאפשרו , לטענתי , את סוגי המשמעות החדשים שנוצרו בעבודות המחול הפרוגרסיבי של שנות השמונים והתשעים . private room יצרה נרטיב באמצעות ניצול של המתח בין תמונה חזותית בשחור – לבן של גוף גברי אילם אך אקספרסיבי לבין נוכחותה הגופנית , החיה , של אישה מבצעת מדברת . סטיוארט נהנתה מכוח על אורמדאן לא רק בזכות יכולתה להשתמש בשפה מילולית , אלא גם מכיוון שהנרטיב בגוף שני שלה חשף את הבנתה האינטימית של החוויה המגולמת בגוף . אחת המורשות של תיאטרון מחול ג ' דסון היא ההתנגדות לרעיון שהרקדן הוא אדם המופרד מחיי היומיום בזכות הכשרתו המקצועית והרגישויות האמנותיות הנשגבות שלו . היצירה של סטיוארט מבוססת על רעיון דמוקרטי יותר שמשתמע מכך : שהריקוד מבטא תכונות ואיכויות של הכרות ושל חוויות מגולמות בגוף הנגישות לכל אדם . השימוש בנרטיב בגוף שני ביצירה פנה ישירות לצופים האינדיבידואליים במתכונת " אחד – על – אחד " בקריאה לזהות את החוויה המשותפת הזאת . כצורת פנייה מחבר הנרטיב בגוף שני בין הדובר למושא דבריו בדרך מיוחדת , שיש לה זיקה...  To the book