סיפורו של "יונה" - הסוכן שלא רצה כסף אלא נקמה

הזקן עטוי הסחבות שנכנס לתחנת המשטרה בעזה לא הרשים את השוטרים שנכחו בתחנה . הם פשוט לא ידעו כמה מידע יקר ניתן היה להפיק ממנו עירא אי שם בתחילת , 1971 תקופה שבה הגיעה המלחמה בפח " ע ברצועת עזה לשיאה , נכנס ערבי לבוש סחבות לתחנת המשטרה מדינה שבתחילת רחוב עומר אל מוכתר בעזה . האיש , תושב אחד ממחנות הפליטים ברצועה , הציע את עצמו כמשתף פעולה ( משת " פ ) , אך בשל מראהו העלוב , המשטרה לא גילתה בו עניין . השוטרים פנו לשב " כ ושאלו אם יש להם עניין באיש . הוטל עליי , כרכז האזור , להתרשם מהאיש . כשהגעתי למקום ראיתי אדם כבן - 65 אני הייתי בשנות העשרים והוא נראה לי זקן מופלג - רזה , נמוך , לא מגולח , לבוש בבגד בין גלבייה לשמיכה ועל ראשו פיסת בד , בין מגבת לכאפייה . שאלתי מה מניע אותו לרצון לשתף פעולה , והוא סיפר כי בנו היחיד הוכה באכזריות על ידי מחבלים במחנה הפליטים כי לא רצה להצטרף לשורותיהם – והוא , האב , נשבע לנקום . הוא חזר והדגיש כי אינו רוצה כסף אלא נקמה . אמרתי לו שהגיע לכתובת הנכונה ותדרכתי אותו לקלל בפומבי את בנו , את הציונים ואת מדינת ישראל תוך הצגת חזות מיליטנטי ככל האפשר . לא תליתי בו תק...  To the book