פרק חמישי מבט נוסף ומבט לעתיד

הציונות הדתית היא מגזר המתייחד בתסיסה רעיונית , חברתית ופוליטית . למעלה תיארנו את מאפייניה ההיסטוריים ואת עמדתה כלפי המדינה ( פרק ראשון ) וכן את הדגמים הקלסיים שלאורם היא פועלת בכל הקשור למערכת היחסים העדינה בין דת למדינה ( פרק שני ) . ניתחנו את תמורות העומק המגוונות המעצבות מחדש את השיח הציוני – דתי ( פרק שלישי ) ובחנו כיצד השפיעו אירועים מדיניים דרמתיים על עמדות מגזר זה כלפי המדינה ( פרק רביעי ) . אבל בצד התמורות שתיארנו התרחשו גם שינויים אחרים , פנימיים וחיצוניים , שהטביעו את חותמם על הציונות הדתית , ובהם נעסוק כאן . ברור שתמורות אלה בשיח הפנימי וכן השינויים במציאות שמחוץ למגזר הציוני – דתי יחייבו הבנה מחודשת של משמעותה של ההשלמה הנדרשת בין הדת למדינה . מאז 1977 גברה בולטותו של הציבור הציוני – דתי בחברה הישראלית . נוכחותם של כיפות סרוגות בכל שדרות החיים בישראל היא עובדה קיימת , ותחושת השוליות נעלמה . נוכחות זו מורגשת במיוחד בתחומים כמו השירות הציבורי ( בייחוד בשנים הדומיננטיות של שלטון הימין ) , באמצעי התקשורת ובצה " ל , שבו הגידול במספר הקצינים הדתיים אף הביא לידי חששות מהדתה 313 ר...  To the book