|
|
בראשית שנות המדינה התאימה עצמה הציונות הדתית " הקלסית " למצבה כמיעוט בתוך המדינה על ידי אימוץ דגם ההשלמה . כך היא ביטאה את יחסה החיובי למדינה ושאפה להשתלב בחייה . לאחר הסערות של השנים הראשונות , בייחוד בנושאים של חינוך , גיוס בנות וחוק בתי הדין הרבניים , 165 היא גישרה על הפער בין המצוי לרצוי בעזרת פתרונות פרגמטיים וחלקיים ומתוך הדגשה של רכיבים סמליים . היא גם הקדישה משאבים פוליטיים , כספיים ואנושיים רבים לצרכיה המגזריים , כגון מערכת החינוך הציונית – דתית , ואלה תרמו לביסוסה ולגיבושה כמגזר ייחודי בחברה הישראלית . לעומת זאת היא הפנימה את עמדתה השולית ואת כישלונה להציג חזון של מדינת התורה ולא טיפחה חזון של שינוי כללי המשחק , אלא פעלה לשמירת הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה ( לצד שיפורים כשנקרתה לפניה ההזדמנות ) . הביטוי הפוליטי של עמדה סתגלנית זו היה הברית ההיסטורית עם מפא " י , ועם מפלגת העבודה שירשה אותה , שהייתה 164 ראו עוז אלמוג , פרידה משרוליק : שינוי ערכים באליטה הישראלית , חיפה : אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן , ; 2004 יואב פלד וגרשון שפיר , מיהו ישראלי : הדינמיקה של אזרחות מורכבת , תל אבי...
To the book |
|
|