|
|
האלה אפשר להסביר בכך שהרב אלישיב , על אף פרישתו מן הממסד של הרבנות הראשית , נשאר רגיש וקשוב למה שקורה בו . המתבונן מן החוץ עשוי לראות בהגברת המעורבות החרדית בעניינים " ממלכתיים " מעין אלה אות וסימן לאכפתיות גוברת והולכת מצד " גדול הדור" כלפי המדינה ומוסדותיה . ואולם בנוגע לרב אלישיב ספק אם ניתן לקבוע מסמרות בדבר . שלא כקודמו הרב שך , הוא לא התמסר להנהגה בכל נימי נפשו . מצד עצמו הוא היה שקוע רובו ככולו בלימוד הגמרא , וחלק מן ההיחלצויות לטובת עניינים אלה ואחרים לא נבע מתוך הכרה ממשית שלו , אלא מתוך היענות לבקשות שהופנו אליו ולחצים שהופעלו עליו תדיר בתיווכם של מקורביו ויועציו . מעורבותם של אלה נבעה לעתים משיקולים אינטרסנטיים ואחרים , ולאו דווקא משיקולים אידאולוגיים או הלכתיים צרופים . התנהלות זו , בצירוף העובדה שהרב אלישיב לא הותיר בידינו מסכת השקפה סדורה או אפילו לא סדורה , מקשות עלינו להגדיר את עמדותיו . ואולם ככלות הכול , אכן ניכרת במנהיגותו מעורבות מוגברת בעניינים " חיצוניים " , בכוונה או שלא בכוונה . הרב שטיינמן : ניצחון הקו המתון וראשיתו של פילוג בתקופת הנהגתו של הרב אלישיב הלכה והת...
To the book |
|
|