ד. מצבה ואיכותה של תפיסת המציאות הקיימת בפועל

בהתבוננותי בטבע הפועם , בני האדם נראים כמין להקה מסוג ומין חי , שקל הרבה יותר להסיט אותה מצד לצד מלהסיט כל סוג ומין אחר של חי או של להקת חיים , אפילו בהשוואה ללהקת דגים , שנראים מביטים בנו כאילו הם קשורים זה בזה באופן הרמוני . לעומתם , לעת עתה נראים לי בני האדם כלהקה אטומה יותר , חרדה , נפחדת וחסרת חירות פנימית אמיתית בבחירת פעילויותיה והחלטותיה או שיקוליה המסווגים פעילויות כ " טוב " או " רע " במנעדיהן . היחיד בקהילה עדיין תופס את המציאות באופן הייררכי - דואלי סיבתי , סדור לפרטי נושאים ודברים , ונמצא בתנועה על ציר הזמן מעבר להווה ולעתיד במאבק נמשך לשלוט על גורלו הפזור ופרוס במשבצות מוסכמות וצרות שאינן ניתנות מלכתחילה לשליטה , מאחר שהתופעות אינן רוחשות ומשתנות רק באופן סיבתי , אלא באופן רחב , עמוק ודינמי , בהווה הנמשך והמשתנה . אנו רואים כיצד תופעת ההסתה - הסחה משווקת " מארזי אתיקה " שונים בהתאם לתפיסה הייררכית - דואלית סיבתית של תקופתנו . ממארזי אתיקה " רוחניים " למארזי אתיקה חברתיים המוגבלים בחוקי הקהילה . תופעות החרדה והפחד מאפשרות בחירה ב " מארזי אושר " השלובים ב " מארזי אתיקה " תוא...  To the book