סוף דבר

הספר הנוכחי , שבמרכזו יחסי משפט ופוליטיקה במדינת ישראל עד מלחמת יום הכיפורים , עוסק בתקופה המסתיימת לפני קצת יותר מארבעים שנה . בקנה מידה היסטורי אין זה פרק זמן מרוחק מדי , אך בכל הנוגע לפער התרבותי , המשפטי והפוליטי היה זה עולם שונה לחלוטין . במרכזו עמדה טובת הכלל , שדחקה את אינטרס הפרט . הקיבוצים שמימשו רעיון שיתופי , המבוסס על ויתור על רכוש פרטי ועל סולידריות חברתית , סימלו את האידיאל . המדינה הונהגה על ידי מנהיג תקיף , שעמד בראש תנועה סוציאליסטית . מקומו של המשפט היה באותם ימים צנוע ואף שולי . בתנאים מורכבים אלה החל בית המשפט לבסס בהדרגה את כוחו ולבנות מערכת מפוארת של זכויות פרט , תוך שמירה על אינטרס הכלל . בצניעות וביראה , ללא יומרה לפלוש לתחומן של הממשלה והכנסת , פעל בית המשפט להגן על הפרט בפני שרירות השלטון , להבטיח זכויות יסוד דוגמת חופש העיסוק וחופש הביטוי , ולשמור על זכויות האדם בתחום המשפט הפלילי . בית המשפט העליון הכיר בעליונות הכנסת , וראה עצמו כפוף לחלוטין לחקיקתה . הוא הכיר בתוקפן של תקנות ההגנה לשעת חירום , חרף הפגיעה בזכויות אדם הכרוכה בהן . ההכרה באינטרס של הכלל ובצור...  To the book