|
|
גדעון האוזנר , פעיל המפלגה הפרוגרסיבית , החליף את חיים כהן . היתה זו פעם שנייה מתוך שלוש שאדם פוליטי מונה לתפקיד הרגיש של היועץ המשפטי לממשלה . הוא אמנם התפטר מחברותו במפלגה זמן קצר לאחר מכן , אבל חזר לפעילות מפלגתית לאחר סיום תפקידו , ואף שימש שר בממשלתה של גולדה מאיר ובממשלתו הראשונה של רבין . פנחס רוזן היה , כאמור , שר משפטים נוח ליועץ המשפטי , וכשם שלא התערב בעבודתו של חיים כהן , כך נהג גם עם האוזנר , איש מפלגתו . אבל הימים הטובים של האוזנר במשרד המשפטים לא ארכו . בשנה שלאחר כניסתו סיים רוזן את תפקידו , ועל כיסאו התיישב דב יוסף , שהיה משפטן ידוע ומוכשר אך נקלע לא פעם לחיכוכים עם סביבתו ( כבר סופר על ההתנגשות החזיתית שלו עם השופטים , בתקופה הקצרה שבה כיהן כשר המשפטים בראשית שנות החמישים , עקב הביקורת שמתח על ענישה מתונה מדי לטעמו ) . הפעם התגלעו חילוקי דעות חריפים בינו לבין האוזנר בשאלת הסמכויות . עמדתו של יוסף היתה שהיועץ המשפטי כפוף לשר המשפטים , ועליו למלא את הוראותיו . הבסיס לטיעון היה כפול , והושתת ראשית על הסמכות שהיתה לשר ליטול לעצמו סמכויות של עובדים במשרדו , לרבות סמכויות ה...
To the book |
|
|