|
|
בן - גוריון המשיך להפעיל את השפעתו ולמשוך בחוטים בתקופת הפרישה , שהתבררה כקצרה וזמנית . הרמטכ " ל משה דיין ומנכ " ל משרד הביטחון שמעון פרס , שבן - גוריון מינה לתפקידיהם ערב התפטרותו , קיימו איתו קשר , וגם שרת הרבה להתייעץ איתו חרף הניגוד הקוטבי בהשקפותיהם . תקופת הביניים הפכה לגדושת משברים - פוליטיים ומדיניים . ראש הממשלה המחליף התקשה להיכנס לנעליו של בן - גוריון ולעמוד בלחץ האירועים , מה גם שלא היתה לו שליטה על מערכת הביטחון . הוא הופתע בכל פעם מחדש , ונותר לא אחת חסר אונים . יומנו האישי חושף את מצוקותיו , וגם את תסכוליו מול שר הביטחון " שלו " , שנבחר ביוזמת בן - גוריון . לבון היה אדם מוכשר , שניחן ביכולת רטורית ובכושר מנהיגות , והיו שראו בו יורש לבן - גוריון . הוא נודע עד אז בהשקפותיו המדיניות המתונות , אבל לאחר מינויו חל מהפך בגישתו : הוא אימץ גישה אקטיביסטית , ו " נקט עמדות קיצוניות , לעתים אף בלתי מובנות " , כפי שתיאר זאת יצחק רבין . 649 תוך זמן קצר חל שיבוש מוחלט בהנהגה . שרת המשיך לדגול במדיניות מתונה , האמין במשא ומתן עם הערבים והתנגד לפעולות התגמול . אבל הפעולות הללו נראו באות...
To the book |
|
|