הציונות פוגשת בלאומנות הערבית

סיומה של מלחמת העולם הראשונה מצא את היישוב היהודי במשבר קשה . רבים עזבו או הוגלו במהלך המלחמה , ו 65 - אלף יהודים בלבד חיו בארץ ישראל כאשר השלימו הגנרל אדמונד אלנבי וחיילי הצבא הבריטי את כיבושה 30 - אלף פחות ממניינם בעת שפרצה המלחמה . על הארץ הושת תחילה משטר צבאי , וב 1920 - החליף אותו מינהל אזרחי בראשותו של נציב עליון . הנציב הראשון היה יהודי , סר הרברט סמואל , ומבחינת היישוב העברי , שהחל אט - אט לגדול , היה זה אות לכך שהבית הלאומי שהובטח בהצהרת בלפור אכן עומד לקום . ב 1922 - זכה השלטון הבריטי על ארץ ישראל בגושפנקה בינלאומית , בדמות מנדט שנתן לו חבר הלאומים . לא היה זה אישור לשלטון מלא , אלא ייפוי כוח בכפוף להוראות של חבר הלאומים . ההוראות נכללו בכתב המנדט , נזכרה בו הצהרת בלפור , ונאמר שם , בין היתר , כי ממשלת המנדט הבריטי צריכה לפעול ליצירת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל , וכי עליה להקל על העלייה היהודית לארץ ולהכיר בהסתדרות הציונית ובנציגתה בארץ ישראל , הסוכנות היהודית . תפקיד הסוכנות , כך נכתב , יהיה ייעוץ לממשלת המנדט בענייני היישוב היהודי ושיתוף פעולה בכל הקשור להקמת הבית הלאומ...  To the book