התמרון , בהקשרו הקלאסי , הוא תוצר של עולם הלחימה הליניארית . מחניבעל בקרב קאנה ועד ל " הייל מארי " של גנרל שוורצקופף ב " סופת מדבר " , , 1991 התמרון הוא לבו של מרכיב ההפתעה הדינמי בשדה המערכה והמעצב העיקרי שלה . ביסודו של דבר , התמרון הוא פשוט תנועה מנקודה א ' לנקודה ב ' , המניחה כי בעצם המעבר ו / או בהגעתנו לנקודה ב ' , אנו יוצרים יתרון על היריב בין אם בהיערכות , בין אם באש , ובין אם בשתיהן יחד . יתרון זה - כך אומרת ההנחה - עשוי לשנות , לפעמים אף באופן מכריע , את מצב העניינים הטקטי האופרטיבי או האסטרטגי , לטובתנו . במערכת ליניארית , התמרון הוא ברוב המקרים נגזרת של רעיון מערכתי , שהוא כשלעצמו תנועה גדולה יותר , נאמר מקו הפתיחה על הגבול ועד לקו הסיום בטריטוריה של היריב , שממנה הוא שואב את הגיונו . דפוס התנועה הכולל מתנה את דפוס התמרון הבודד . ולכן אם הבין היריב את האחד , הוא בנוי גם להבין את השני . כך למעשה נוצרת המערכת הליניארית במלחמה . לשני הצדדים ברורים קווי הפתיחה של המהלך הגדול ולמעשה , כמו בשחמט , הם יכולים להעריך את קווי הסיום המתוכננים / מבוקשים בשני הצדדים . מסת הכוחות של כל א...
To the book