|
|
זה רעיון יפה , ואולי גם נכון , שנורמות אסתטיות משחזרות באופן טבעי תהליך אורגני של תפיסה או יצירה . כך שחיתוך הזהב של תמונה קולנועית , הפרתנון , עדשה 35 מ״מ , חוזר על תהליכי הדמיון האורגניים של המוח : כשאנחנו רואים למעשה בעיני רוחנו פנים בתמונת רוחב , או פנים וגוף בתמונה מאונכת ; או two - shots ביחס של 1 : 33 בסרטים המוקדמים ובטלוויזיה . כשאנחנו מתרגמים דמות אדם שלמה אנחנו מניחים מראש שיש באופק משהו שעליה לפנות לעברו – אדם נוסף , חיה , מטרה – כדי " למלא את התמונה ” . ואז , בסופו של דבר , אנחנו עוצמים עיניים ו״רואים ” בפורמט שהוא קרוב לחיתוך הזהב . בדומה , אנחנו מדברים אנגלית מדוברת בפנטמטר יאמבי : " אני יורד לחנות לקנות גבינה ” ; " אמרתי לו , אבל הוא לא שמע כלום ” ; " אני נשבע לאהוב אותך עד יום מותי ” ; " לא עכשיו , לא אחר כך , לעולם לא . זה ברור ? ” אם נקשיב , נוכל לשמוע אנשים בדיאלוג משלימים את השורה הימבית זה לזה . " ראיתי אותו ברחוב . ” " ומה הוא אמר ? ” " הוא ביקש להניח לו . ” " ומה אתה אמרת ? ” " מה נראה לך שאמרתי ? ” " האמת , לא יודע . ” 33 משקל דיבור שמופיעות בו לסירוגין הברות מ...
To the book |
|
|