[ד] האייקון הגברי השערורייתי ניז’ינסקי והקוויריזציה של האסתטיקה הסימבוליסטית

הרבה , ולא לטובה : הקרבן . והתמונה האחרונה בליברטו כוללת כמובן את העלאת הבתולה הנבחרת לקרבן . את הבלט חותמת העלאה של סצנת מוות באמצע החיים . הפירוש המקובל הוא שהבלט מציג חגיגה של החיים באמצעות המוות , ושבחגיגה נבחרת בתולה למות מוות פולחני כדי לחלוק כבוד לעצם הפריון והחיים שהיא מגלמת . אלא שאחרי ככלות הכול – לאור החשיבות שהבלט מעניק למוות , לאלימות הקשורה בהתחדשות החיים , לתפקיד " הקרבן ” – יכול Le Sacre להיחשב טרגדיה . ניז ‘ ינסקי משמש אצל אקסטיינס אייקון המלמד שנטיית המודרניזם להדיר נשים , והסלידה האלימה שלו מנשים , לא נבעו מהיגיון הטרוסקסואלי מיזוגני אלא ממעלליה של אגודת סתרים הומוסקסואלית ש " חטפה ” את התרבות המערבית סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה . הוא מדבר במילים מפורשות מאוד על מזימה או קשר בין אנשי האוונגרד : " מין משמר שווייצרי ” ( , ( 34 הוא מכנה אותם בעקבות סטרווינסקי – משתף פעולה הטרוסקסואלי שנהפך לעד מדינה . הרבה קריאות אחרות של ניז ‘ ינסקי על ידי חוקרי תולדות המחול , שמבחינות אחרות הן לפעמים מאירות עיניים , מבוססות על הנחות דומות . אפשר היה לתקוף את סיפור המיזוגניה ההומוסק...  To the book