[א] גופו של מרסיאס הסוציאליזם האסתטי והפיזיולוגיה של הנשגב

אני רוצה לטעון שלמעשה , התמורה הפרדיגמטית שהזכרנו ממשחק לעבודה היא שאפשרה את התחיה האסתטית המופלאה של המחול בכתבי מלארמה במופעים של בלט רוס . המחול ערער על המושגים המסורתיים של עבודת האמנות משום שהוא לא ייצר שום מוצר בר – קיימא . נוסף על כך , הוא התקשר לדיון חברתי רחב יותר על עיצוב הכוריאוגרפיה החברתית של הזמן והמרחב . מרגע שהמחול הפך לדימוי של הרמוניה אידיאלית בין גופים העסוקים במלאכתם , המרחק בין מחקרי הזמן והתנועה הטיילוריסטיים לבין המינוח האסתטי של האמנויות הפלסטיות והמוזיקליות שוב לא נראה גדול כל כך . אפילו בשנים שהבלט הפך לצורה מוגזמת וראוותנית מאין כמוה של מופע אסתטי , בראשית המאה העשרים , התנהל באירופה שיח אנתרופולוגי חוצה גבולות שיצר קישור פרדוקסלי בין הארגון האסתטי של הזמן והתנועה לבין הארגון החברתי שלהם . הטקסטים המאוחרים של רודולף לאבאן על אנרגיה הם אולי התוצר ההיברידי הבולט ביותר שצמח משני הענפים המשתרגים האלה של השיח – הרציונליזציה האסתטית והרציונליזציה החברתית . ואכן , כשנותנים את הדעת על ההקבלה בין העיקרון המארגן של הניתוח של פרה לבין המובאה מה - Praeterita של רסקין , מ...  To the book