" החלטתי להיות רוח רפאים , ” אומר הילד בליל כל הקדושים וחותך חורים לעיניים בסדין ישן . ואז : " אתם חושבים שמישהו ינחש שזה אני ? ” ברמה החברתית יש קסם בהסתרת הפנים והגוף מכיוון שהיא מאפשרת התנהגות של " לא – אני ” , אף שהרעיון של ויתור על הזהות העצמית , אולי אף של תמורה עצמית מוחלטת , מעורר אימה . בריטואלים האפריקאים ובמסורות המחול האסיאתיות , הנטועים בדת , הדיבוק והטרנספורמציה – מרכיבים מהותיים לרוב בריקודים בתחפושת – מוכרים כמסוכנים . רקדן טופנג באלינזי מתפלל לפני חבישת המסיכה שלו בהכנה לכוחותיה . בביצוע הסולו של ריקודי הטופנג המקודשים הוא נהפך לערוץ המקשר בין האנושות לאלים . המבצע בטקסים האפריקאים , החובש מסיכה עוצמתית במיוחד , מכסה לרוב את כל גופו כדי להתגונן מפני הכוחות שיימשכו להופעה שלו וינסו לשלוט בה . במסורות הנוצריות של אירופה ושל אמריקה כמעט שלא נותרו שרידים של התחפשות ריטואלית . כמה שבטים אינדיאניים באמריקה ממשיכים לשמר את טקסי המחול שלהם . " אנשי הפרא ” של אוברדורף מופיעים אחת לשבע שנים במעטה של ענפי אשוח . הפרכטה ( Perchta ) הדמונית חושפת את פניה המזוויעות בחלונות הבתים בכפ...
To the book