|
|
האישי . מחזאים כדוגמת ייטס ותורנטון וילדר מצאו בדרמה היפנית דרכים לחלץ את התיאטרון מהמסורות של המאה התשע – עשרה ולהעניק למחזות מעט מהגמישות של האמנות ושל הקולנוע החדשים של המאה העשרים . בתיאורו למחזות במערכה אחת שחיבר , כותב וילדר : ב - The Happy Journey to Trenton and Camden מייצגים ארבעה כיסאות מטבח מכונית , ומשפחה אחת נוסעת מאה ועשרה קילומטרים בעשרים דקות . ב - The Long Christmas Dinner חולפות תשעים שנים ... בדרמה הסינית יכולה דמות כלשהי לרמוז לנו באמצעות רכיבה על מקל שהיא יושבת על סוס . כמעט בכל מחזה נו של היפנים יוצא אחד השחקנים למסע ברחבי הבמה , וברור לנו שהוא עורך מסע ממושך . בדומה לכך , גם גרהם אימצה – ושילבה בצורה מבריקה ביותר – כלים מהתיאטרון של המזרח להתמודדות עם הגמישות הנדרשת של הזמן , של המרחב ושל המצבים התודעתיים . באמצעותם היה ביכולתה להגשים את המסעות הפנימיים שלה ולעצב בצורה פורמלית את החוויות הרגשיות שהעסיקו אותה . חשבו על , Night Journey שהוצגה לראשונה ב – , 1947 עם גרהם בתפקיד יוקסטה , הוקינס בתור אדיפוס , מרק ריידר בתור הנביא טירסיאס וכורוס של שש נשים . בעת עליית ה...
To the book |
|
|