[ב] הצעיף של איזיס

רות סנט דניס , אולי הרקדנית ה " אוריינטלית " המפורסמת מכולן , הייתה בין היחידות שלא אימצה את תפקיד שלומית כשהשיגעון היה בשיאו . אף על פי שהמבקר של New York Globe הילל את העובדה שבדרמות – המחול האוריינטליות שהיא חיברה לעצמה , יכלה סנט דניס בקלות " להתעלות בשלמות על כל שלומית אחרת , ” היא העדיפה להשיג יעדים אחרים , במקום לפתות נביא דמיוני וקהל משולהב באמצעות הגוף שלה . כשהרקדנית האמריקאית הצעירה , החכמה והתיאטרלית ביקרה בגרמניה ב – 1907 והקסימה את הקהל במופע של מחולות " הינדואיים ” , כניסוחם המקובל של הכותבים האמריקאים של התקופה , הוצע לה לגלם את שלומית . הרוזן קסלר , פטרון האמנות והאמן החובב , ערך לה היכרות עם מקס ריינהרדט , שתכנן להציג את מחזהו של ויילד . סנט דניס התנגדה למחזה – בין השאר כי לא הושם בו די דגש על ריקוד – וקסלר שכנע את המשורר הוגו פון הופמנסטאל , מעריץ נלהב של אמנותה של סנט דניס , לכתוב למענה תרחיש חדש . ש ל ו מ י ת מעולם לא יצאה אל הפועל , אולם קטעי המכתבים והרשימות מניסיונות שיתוף הפעולה מרמזים להבדלים שבין סנט דניס לבין מאות האחרות שגילמו את התפקיד . אף על פי שקסלר אמר...  To the book