הקדמה

בשלהי אוגוסט 1897 פסע נחום סוקולוב למלון " שלושת המלכים " בבאזל , שוויצריה . הוא הגיע לשם בתפקידו כעיתונאי . בעוד ימים מעטים יערך באולם הקונצרטים העירוני הקונגרס הציוני הראשון , מאורע שעליו התעתד לכתוב ל " הצפירה " , העיתון שערך . סוקולוב היה אדם מעשי ; כחול עיניים , בהיר שער , אפו רחב , זקן תיש , שש אלי קרב . נראה היה כאיש החברה הגבוהה האירופית . זה שנה עיתונו מסקר את פעולותיו של פלוני , הד "ר הרצל , טיפוס בעל יומרות מסוכנות ללא צל של ספק . הרצל החליט כעת לכנס קונגרס שאליו יגיעו צירים יהודים מכל רחבי העולם . נדמה שבכוונתם לבקש מהאומות לתת להם את ארץ – ישראל . סוקולוב סבר כי זאת היתה תקוות שווא מסוכנת . מצב היהודים בכל רחבי אירופה הולך ומחמיר . בארץ – ישראל החלה באותה תקופה התיישבות מהוססת של חקלאים ומשיכת תשומת לב דיפלומטית אליהם היתה עשויה להרוס את מפעלם . הדבר שדרוש להם הוא מעש , ולא הזיות על משא ומתן עם צארים , קיסרים וסולטאנים . כבר ב – 20 באוקטובר 1896 פרסם סוקולוב דברי אזהרה חריפים וחריגים בעמודו הראשון של עיתון " הצפירה " הוורשאי בעריכתו : [ ... ] לא נעים לנו להגיד את הדבר הזה ...  To the book